שתיית חלב במהלך הנקה עשוייה להפחית סיכון לאלרגיה למזון בילדים
ילדים לאימהות, ששותות באופן יחסי יותר חלב פרה במהלך תקופת ההנקה, נמצאים בסיכון מופחת לפתח אלרגיות למזון. למסקנה הזאת הגיעו חוקרים מאוניברסיטת צָ'למרס לטכנולוגיה, שוודיה, במחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Nutrients.
התוצאות מבוססות על סקר הרגלי האכילה של יותר מ-500 נשים שוודיות והנטייה לאלרגיות בקרב ילדיהם בגיל שנה.
"מצאנו שאימהות של תינוקות בריאים בני שנה, צרכו יותר חלב פרה במהלך תקופת ההנקה מאשר אימהות של תינוקות בני שנה הסובלים מאלרגיות. אף על פי שהקשר ברור, איננו טוענים ששתיית חלב פרה מהווה תרופה כללית לאלרגיות למזון." אומרת מִיה סְטראבִיק, דוקטורנטית במחלקה למדעי המזון באוניברסיטת צ'למרס לטכנולוגיה, והמחברת הראשונה של המחקר.
גורמים רבים עומדים מאחורי הסיכון לפתח אלרגיה למזון, במיוחד נטייה גנטית. אולם, כפי שמסבירה מיה סטראביק, "תזונה היא גורם שגם ההורים עצמם יכולים להשפיע עליו ישירות. נשים צעירות רבות נמנעות כיום משתיית חלב, בין היתר בגלל נטיות נפוצות וחששות, שחלקם קשורים למיתוסים בנוגע לתזונה."
היא מצביעה על העובדה שאלרגיה לחלבון החלב אינה שכיחה בקרב מבוגרים, כך שמרבית הנשים יכולות לצרוך בעצמן חלב ומוצרי חלב ללא כל בעיה. רגישות ללקטוז היא דבר שונה לגמרי, כאשר הגוף אינו מסוגל לפרק את הסוכרים בחלב. במקרה כזה, הגוף מסוגל לעכל מוצרי חלב ללא לקטוז ללא כל בעיה.
היפותזת ההיגיינה
לדברי פרופסור אן-סופי סנדברג, האחראית על מיה סטראביק, הסבר אפשרי אחד עשוי להיות שהחלב בתזונה של האם מכיל חומרים המעוררים את הבשלת מערכת החיסון.
"בשלבי ההתפתחות המוקדמים של הילד, ישנו חלון זמן שבו נחוץ גירוי של מערכת החיסון כדי שהילד יפתח סבילות למזונות שונים."
״על פי תופעה המוכרת בשם היפותזת ההיגיינה, מגע מוקדם עם מגוון מיקרואורגניזמים יכול לתפקד מעין גורם מניע של מערכת החיסון של הילד״, היא מסבירה.
"אבל, כאשר חשיפה למיקרואורגניזמים קטנה יותר בחברה ההיגיינית של ימינו, חומרים המגיעים דרך תזונת האם יכולים להיות דרך אחרת לעורר את הבשלת מערכת החיסון."
המחקר של מיה סטראביק אינו הראשון הקושר בין חלב פרה בתזונת האם לבין סיכון קטן יותר לאלרגיות אצל ילדים. אולם, מחקרים קודמים התבססו לרוב על תשובות לשאלונים בלבד - הן לגבי הרגלי אכילה והן לגבי נוכחות של אלרגיות. במחקר הזה הן הנתונים והן המסקנות מוצקים הרבה יותר.
"במחקר הזה יכולנו לאמת את דיווח האישה על צריכת חלב ומוצרי חלב, באמצעות סמנים ביולוגים בדמה ובחלב שלה. הסמנים הביולוגים הם שתי חומצות שומן הנוצרות בקיבת הפרה, והן ייחודיות למוצרי חלב," אומרת מיה סטראביק. "יתרה מכך, כל מקרי האלרגיה אצל הילדים אובחנו על ידי רופא המתמחה באלרגיות של ילדים."
המחקר מהווה חלק מפרויקט מחקרי מקיף יותר הבנוי סביב מחקר עוקבה משפחתי של 655 משפחות שילדו בבית החולים סאנדֶרבָּיי ליד העיר לוּלאו בצפון שוודיה, בין השנים 2015 עד 2018. הפרויקט החל, והקבוצות נקבעו על ידי אן-סופי סנדברג מאוניברסיטת צ'למרס, פרופסור אגנס ווֹלד מאוניברסיטת גטבורג והרופאה הראשית והמומחית לאלרגיות ילדים אנה סָאנדִין, בשיתוף אוניברסיטת אוּמאו ובית החולים סאנדֶרבָּיי.
המחקר הנוכחי הוא הפרסום המדעי הראשון, המתמקד בעיקר באלרגיות על סמך נתונים שנאספו מהמשפחות בצפון שוודיה.
קשר ברור
האימהות במחקר, יותר מ-500 במספר, מסרו דיווחים מפורטים על הרגלי האכילה שלהן בשלוש נקודות זמן - בשבוע 34 של ההיריון, חודש אחר אחרי הלידה וארבעה חודשים אחרי הלידה. הילדים עברו בדיקה רפואית בגיל שנה, וזוהו כל המקרים של אלרגיה למזון, אקזמה אטופית ואסתמה.
אחרי התאמה של הנתונים האימהיים עבור גורמים שונים, כגון נטייה גנטית או סיבתיות הפוכה, יכלו החוקרים לקבוע שאכן קיים קשר ישיר בין צריכת חלב ומוצרי חלב של האימהות לבין שכיחות נמוכה יותר של אלרגיה למזון אצל ילדיהן.
"לא משנה באיזו דרך הסתכלנו על הנתונים ופירשנו אותם, תמיד הגענו לאותה מסקנה," מצהירה מָאלין בָּרמָן, חוקרת מאוניברסיטת צ'למרס, מחברת-שותפה ואחראית משנה של מיה סטראביק. "אולם, המנגנונים מאחורי הסיבה לכך שלחלב יש את ההשפעה המונעת הזאת נגד אלרגיות, עדיין אינם ברורים." הסבר נוסף על סמך השערות שונות ניתן למצוא להלן.
מיה סטראביק מדגישה תוצאה אחרת שהתקבלה במחקר: ילדים של אימהות מניקות, שבמדידות של ארבעה חודשים אחרי הלידה אכלו הרבה פירות ופירות-יער, נטו לסבול הרבה יותר מאקזמה - אף על פי שהיא מדגישה שנדרשים מחקרים נוספים כדי לאשש קשר זה. מתוכנן מחקר המשך במטרה לבדוק את בריאות הילדים בגיל ארבע שנים.
