חוקרים טוענים: יש לתת תוסף יוד טרם הכניסה להריון

לטענת מחקר, יש לתת תיסוף יוד טרם הכניסה להריון. על פי מחקר עוקבה חדש, תוספת של יוד צריכה להינתן לפני ההתעברות על מנת להבטיח תפקוד בריא של בלוטת התריס והתפתחות מערכת העצבים והמח של העובר.

צריכת מספקת של יוד חיונית לתפקוד תקין של בלוטת התריס באמצעות שילובו בהורמוני בלוטת התריס, טרי-יודו-טירונין (T3) ותירוקסין (T4), אשר חשובים להתפתחות העצבית של העובר. יתרה על כך, הדרישות ליוד גדלות במהלך ההיריון ולאחר הלידה עקב סינתזה מוגברת של הורמוני בלוטת התריס, העברת יוד לעובר, סינון גלומרולרי מוגבר ואיבוד יוד בשתן, והפרשה לחלב אם במהלך ההנקה. ההשפעות השליליות של מחסור חמור ביוד במהלך ההריון מתועדות היטב, בעוד שההשלכות של מחסור ביוד קל עד בינוני פחות ברורות. מחקרים תצפיתיים דיווחו על קשר בין חוסר ביוד קל עד בינוני במהלך ההריון לבין פגיעה בהתפתחות הילד. עם זאת, מחקרים אלה אינם מדווחים על תפקוד בלוטת התריס של האם; לפיכך, המנגנונים בין חוסר ביוד קל עד בינוני לבין תפקוד הפרעה של בלוטת התריס ופגיעה בהתפתחות הילד אינם מוסברים במלואם. מספר מדינות וארגוני בריאות ממליצים על תוספת יוד במהלך ההריון, עקב מחסור ביוד קל עד בינוני באוכלוסייה זו.

עם זאת, ישנם נתונים לא ודאיים התומכים בהשפעה של תיסוף קבוצת אוכלוסייה זו. חלק מהמחקרים אף מצביעים על כך שתיסוף יוד לאחר ההתעברות עשוי להיות מאוחר מדי, וכי לעלייה פתאומית בצריכת יוד עשויה להיות השפעות שליליות על תפקוד בלוטת התריס שעלולה לפגוע עוד יותר בעובר המתפתח. עד כה, לא פורסמו מחקרי RCT קודמים בהם תיספו ביוד נשים טרם התעברות ומעט מחקרים תצפיתיים כללו מידע אודות סטטוס היוד לפני ההתעברות.

מחקר העוקבה הנוכחי, שנערך בנורבגיה, נועד לחקור האם יוד מהתזונה ותזמון התחלת תוספי יוד קשורים לתפקוד בלוטת התריס בנשים במהלך ההריון ולאחר לידה. 137 נשים הרות השתתפו במחקר ובוצע אחריהן מעקב בשבועות 18 ו-36 להריון וכמו כן 3 ו-6 חודשים לאחר הלידה. בדיקות תפקוד בלוטת התריס TSH, טרי-יודו-טירונין חופשי (fT3) ותירוקסין חופשי (fT4), יחס ריכוז יוד קריאטנין בשתן (UIC:Cr), וצריכת יוד (כולל שימוש בתוסף יוד) נמדדו בכל אחת מנקודות זמן המעקב. הקשרים בין ריכוזי הורמוני בלוטת התריס לבין יחס ריכוז יוד קריאטנין בשתן (UIC:Cr), צריכת יוד ושימוש בתוספי יוד נמדדו באמצעות מודלים מרובים של משוואות כלליות.

תוצאות

ה-UIC (ריכוז יוד בשתן) החציוני בשבוע-18 להריון היה 94 מיקרוגרם/ליטר, מה שמצביע על מחסור קל עד בינוני ביוד. UIC:Cr ל-100 מיקרוגרם/גרם נמצא בקשר שלילי לריכוזי fT3 ו-fT4. צריכת יוד של-100 מיקרוגרם ליום הייתה קשורה באופן חיובי ל-TSH, וקשורה באופן שלילי לריכוזי fT3 ו-fT4. בהשוואה לקבוצה בה לא היה שימוש בתוסף יוד, אלו שנטלו תוסף המכיל יוד לפני ההריון והמשיכו גם במהלך ההריון נמצא ריכוז TSH נמוך יותר, וריכוזי fT3 ו-fT4 גבוהים יותר. החוקרים מסכמים כי זמינות נמוכה יותר של יוד במהלך ההריון ולאחר הלידה הייתה קשורה ל-TSH נמוך יותר, ולריכוזי fT3 ו-fT4 גבוהים יותר.

לא נמצאה השפעה על תפקוד הורמון בלוטת התריס, מועילה או מזיקה במקרה של נטילת תוסף המכי יוד לאחר לאחר התעברות. נטילת תוסף המכיל יוד לפני ההתעברות ובמהלך ההריון היה קשור ל-TSH נמוך יותר, ולריכוז גבוה יותר של fT3 ו-fT4, מה שעשוי לרמז על שיפור בתפקוד בלוטת התריס. החוקרים סיכמו כי ממצאים אלו תומכים ברעיון שאופטימיזציה של צריכת יוד צריכה להתחיל לפני כניסה להריון. החוקרים מסבירים שבלוטת התריס יכולה לאגור יוד במשך כשלושה חודשים לייצור הורמון בלוטת התריס, ולכן סטטוס היוד לפני ההריון עשוי להיות חשוב להתמודדות עם מנגנוני הביקוש המוגבר במהלך ההריון.

הצהרת החוקרים על סמך המחקר טוענת כי "במחקר זה, לא מצאנו השפעה על תפקוד הורמון בלוטת התריס, מועילה או מזיקה, אם תחילת נטילת תוסף המכיל יוד התרחשה לאחר ההתעברות.. עם זאת, נטילת תוספי יוד לפני ההתעברות ובמשך ההריון הייתה קשורה עם ריכוזים נמוכים יותר של TSH וריכוזים גבוהים יותר של fT4 ו-fT3, מה שעשוי לרמז על תפקוד טוב יותר של בלוטת התריס. לפיכך, תוספת יוד צריכה להתחיל לפני ההריון, כך שמאגרי היוד הנמצאים בבלוטת התריס יהיו במצב מיטבי טרם ההתעברות.

ביבליוגרפיה:

Næss. S., et al " Iodine Nutrition and Iodine Supplement Initiation in Association with Thyroid Function in Mildly-to-Moderately Iodine-Deficient Pregnant and Postpartum Women " doi: https://doi.org/10.1093/jn/nxab224

https://academic.oup.com/jn/article/151/10/3187/6320055?login=true