סדרת פרסומים

בגיליון זה מוצגים מחקרים עדכניים המתמקדים בתפקיד המהותי של ההנקה ומיקרוביום המעי במהלך 1,000 הימים הראשונים — תקופה מכרעת המשפיעה על הבריאות לאורך החיים. 

מחקרים אלו בחנו כיצד תרכובות ביואקטיביות בחלב אם משפיעות על עיצוב המיקרוביוטה במעי התינוק, על מערכת החיסון, המטבוליזם, ההתפתחות הנוירולוגית ובריאות העצם.

גורמים כגון אופן הלידה, התזונה, השימוש באנטיביוטיקה והסביבה משפיעים משמעותית על ההתיישבות המיקרוביאלית במעי, והפרעות בתהליך זה נקשרו לסיכון מוגבר לאלרגיות, הפרעות מטבוליות, מחלות מערכת העיכול ואובדן מסת עצם.

התערבויות שמטרתן לשפר את הרכב המיקרוביוטה מצביעות על יתרונות פוטנציאליים, אך נדרשים

תקופת הגיל שלפני הכניסה לבית הספר (גיאי 3-6) מהווה שלב קריטי שבו תזונה וגורמים סביבתיים משפיעים במידה רבה על התפתחות המוח, הבריאות הגופנית והרווחה הכללית.

הן תת-תזונה והן תזונה בעודף עלולות לגרום להאטה בגדילה ולהעלאת הסיכון לחלות במחלות כרוניות עם השפעות מתמשכות על הפוטנציאל האישי ועל תוצאות חברתיות רחבות יותר. 

גיליון זה מציג אסטרטגיות מעשיות ועדכניות להערכת הגדילה ולטיפול בבעיות גדילה. 

כמו כן, מודגש חשיבותו של שלב הגדילה המוקדמת בתכנות המטבולי וההתפתחותי וכן הצורך בהתערביות מדויקות במועד הנכון לתמיכה בהתפתחות בריאה של ילדים ולהשגת תוצאות ארוכות טווח.

בסימפוזיון זה, מומחים מובילים בחנו את תפקידם המשתנה של אוליגוסכרידים בחלב אם (HMOs) לאורך תקופת הילדות וההתפתחות ואת תרומתם מעבר להיבט החיסוני. 

הדוברים סקרו את הגורמים המרכזיים המשפיעים על הרכב ה- HMOs, את תפקידם הקריטי של HMOs  בעיצוב מיקרוביוטת המעי של התינוק, והדגישו את מורכבות האינטראקציות בין HMOs  לבין המיקרוביום. 

ההרצאות עסקו גם בפיתוח ביוטיקה בהשראת חלב אם, כולל סינביוטיקה, ובתרומתם להתפתחות מיקרוביום מעי מאוזן, תמיכה בגדילה ובהתפתחות מערכת החיסון. 

כמו כן, הוצגו כיווני מחקר עתידיים, במטרה להבין לעומק תפקודי HMOs ספציפיים לבריאות המעי בגיל הרך ולשיפור מיטבי של תהליכי גדילה והתפתחות.