בגיליון זה מוצגים מחקרים עדכניים המתמקדים בתפקיד המהותי של ההנקה ומיקרוביום המעי במהלך 1,000 הימים הראשונים — תקופה מכרעת המשפיעה על הבריאות לאורך החיים. 

מחקרים אלו בחנו כיצד תרכובות ביואקטיביות בחלב אם משפיעות על עיצוב המיקרוביוטה במעי התינוק, על מערכת החיסון, המטבוליזם, ההתפתחות הנוירולוגית ובריאות העצם.

גורמים כגון אופן הלידה, התזונה, השימוש באנטיביוטיקה והסביבה משפיעים משמעותית על ההתיישבות המיקרוביאלית במעי, והפרעות בתהליך זה נקשרו לסיכון מוגבר לאלרגיות, הפרעות מטבוליות, מחלות מערכת העיכול ואובדן מסת עצם.

התערבויות שמטרתן לשפר את הרכב המיקרוביוטה מצביעות על יתרונות פוטנציאליים, אך נדרשים

תקופת הגיל שלפני הכניסה לבית הספר (גיאי 3-6) מהווה שלב קריטי שבו תזונה וגורמים סביבתיים משפיעים במידה רבה על התפתחות המוח, הבריאות הגופנית והרווחה הכללית.

הן תת-תזונה והן תזונה בעודף עלולות לגרום להאטה בגדילה ולהעלאת הסיכון לחלות במחלות כרוניות עם השפעות מתמשכות על הפוטנציאל האישי ועל תוצאות חברתיות רחבות יותר. 

גיליון זה מציג אסטרטגיות מעשיות ועדכניות להערכת הגדילה ולטיפול בבעיות גדילה. 

כמו כן, מודגש חשיבותו של שלב הגדילה המוקדמת בתכנות המטבולי וההתפתחותי וכן הצורך בהתערביות מדויקות במועד הנכון לתמיכה בהתפתחות בריאה של ילדים ולהשגת תוצאות ארוכות טווח.

על אף ההתקדמות המשמעותית בשיפור הישרדותם של תינוקות פגים במשקל לידה נמוך מאוד (ELBW), עדיין קיימים אתגרים רבים העומדים בפני אנשי הרפואה והמשפחות, כגון אשפוזים ממושכים ביחידות טיפול נמרץ יילודים, עיכובים בהתפתחות הנוירולוגית, לקויות ראייה, מחלות ריאה כרוניות, תחלואות במערכת העיכול ונטייה להפרעות מטבוליות בהמשך החיים.

אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על בריאותם של תינוקות אלו, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, הוא אופטימיזציה של התזונה שלהם.

גיליון זה מציג סקירה מעמיקה של הידע הקיים בתחום תזונת פגים במשקל לידה נמוך מאוד, לצד מבט לעתיד הצפוי בתחום.